מומחה לאפילפסיה

מחלת האפילפסיה נולדת עקב הפרעה נוירולוגית במערכת העצבית, בתפקוד הפעילות החשמלית של תאי העצב, ובאה לידי ביטוי באמצעות פרכוסים בלתי רצוניים. מחלת האפילפסיה שכיחה ברמת 1/100 ומופיעה לרוב עד לגיל עשרים ולאחר גיל שישים. טרם זוהה גורם אחד וברור להתפתחות המחלה אולם נמצא קשר בין המחלה למספר גורמים אפשריים בניהם:

גנטיקה- המחקר הרפואי איתר מספר גנים ברי השפעה על המחלה, אשר ליקוי באחד מהם יביא בשכיחות גבוהה להתפרצות מחלת האפילפסיה.

זיהום- התפתחות של זיהום מוחי, אשר עשוי להתפתח כבר בשלב ההיריון יכול לגרום להפרעה הנוירולוגית העצבית ולהתפתחות של המחלה.

מבנה המוח- נזק מוחי ופגיעה במבנה המוח תביא בסבירות גבוהה להתפתחות אפילפסיה. נזק כזה עשוי להיגרם בשל מחלה, גידול שפיר או ממאיר במוח, אירוע מוחי או חבלה בעקבות תאונה/ אירוע טראומה.

התסמין העיקרי לאפילפסיה הוא התקפי פרכוסים, אולם מומחים לאפילפסיה זיהו כי לרוב כאשר מטופל מגיע לאחר התקף פרכוסים ראשון מתגלה כבר בתשאול הרפואי כי היו סימנים נוספים מוקדמים בניהם בהייה או מצמוצים לא רצוניים, חוסר שליטה בגפיים ותחושתיות חריגה. לרוב ההפרש בין ההתקפים הוא גבוה, מה שגורם למטופלים להזניח סממנים ראשוניים אשר אינם נוטים לחזור על עצמם, ולהגיע לאבחון וטיפול רופא מומחה לאפילפסיה לאחר זמן רב ואף מספר התקפים.

מומחים לאפילפסיה הם רופאים מומחים בתחום הנוירולוגיה, אשר עיקר פעילותם היא באבחון אפילפסיה, היכרות עם סוגים שונים של המחלה, סוגים שונים של התקפים והתאמת הטיפול באופן אישי לכל מטופל.

טיפול במחלה מותאם באופן אישי לכל חולה במחלה על ידי רופא מומחה לאפילפסיה, ולאחר סדרה של בדיקות מקיפות. הטיפול ניתן לצד מעקב קפדני שמטרתו לבחון את יעילות הטיפול ולערוך בו שינויים על פי צורך. בין האפשרויות לטיפול:

תרופות אנטי אפילפטיות– תרופות אלה לא נועדו לטיפול במחלה כי אם לטיפול בתסמיניה ולמניעת התקפים בלבד. הצלחת התרופה תלויה בשיתוף פעולה קפדני של המטופל, שכן הפסקה או אי סדירות בנטילת התרופה עשויה להביא לריבוי התקפים ואף לעלייה בחומרתם, באופן מסכן חיים.

קוצב וגאלי– התקנת קוצב המעביר זרמים חשמליים למוח דרך עצם הווגוס בצוואר.