אימונולוגיה קלינית

אימונולוגיה קלינית היא תת התמחות בתחום רפואת הפנים הבוחנת ונותנת מענה למחלות הנוצרות עקב ליקויים במערכת החיסונית. מערכת החיסון של הגוף אשר נועדה להגן עליו עשויה להשתבש מסיבות שונות, גנטיות או סביבתיות, וליצור מחלות בהן הגוף אינו מוגן מפני פולשים זרים או לחילופין תוקף את עצמו.
המערכת החיסונית מורכבת מאלמנטים חיצוניים ופנימיים בניהם העור, תאי השערה, הריריות. אלה מגנים על הגוף הגנה חיצונית מפני חדירה של פולשים וחיידקים. אלמנטים נוספים הם האלמנטים הפנימיים בניהם תאים לימפוציטים המבקרים את כל הפעילות האימונית בגוף.
כמו חלקים ומערכות אחרות בגוף, גם חלקי המערכת החיסונית עשויים להיפגע ולהביא לפגיעה במערכות נוספות בגוף בשל היעדר ההגנה החיסונית. תפקידה של מערכת החיסון בהגנה על הגוף נכשל, מה שמאפשר התפתחות של מחלות זיהומיות, אלרגיות, מחלות חסר חיסוני ומחלות נגיפיות.
איך מזהים מחלות בתחום אימונולוגיה קלינית?
האבחון של מחלות אימונולוגיות כולל את תלונות המטופל והתסמינים הבולטים העיקריים, בדיקה גופנית ואימות מדויק באמצעות בדיקות דם. בדיקות הדם יספקו את מצב הנוגדנים בדם, מדדי דלקתיות בגוף והעכרת תפקוד מערכות ואיברי הגוף. במקרה הצורך ישולבו בדיקות הדמיה שונות לצרכי אימות ודיוק באבחנה.
במחלות מסוג אלרגיה הבדיקה תתמקד בחשיפת הגוף לאלרגן הנחשד כמסכן אותו, באופן מבוקר ובמינון נמוך, תוך בחינת תגובת הגוף.
בין המחנות האימונולוגיות המוכרות:
צליאק- מחלת הצליאק גורמת למערכת החיסונית לצאת כנגד תאי המעי הגס, מה שיוצר כאבי בטן, בעיות עיכול והתנגדות לרכיבי מזון מסוימים.
פסוריאזיס- מחלה המוכרת כמחלת עור אולם מגיעה עקב חילוף מהיר ומיותר של תאי עור, אותם מזהה מערכת החיסון בשוגג כמזיקים.
טרשת נפוצה- מחלת עצבים מורכבת ומסוכנת אשר מתרחשת עקב תקיפת תאי הדם הלבנים את מערכת העצבים ופוגעת ביכולת הגוף לייצר מיאלין- חומר המבודד את תאי העצבים.
אימונולוגיה קלינית אינה מתיימרת לרפא את המחלות הללו ומחלות נוספות המצויות בשטחה, מאחר וטרם נמצאו הכלים לכך. יחד עם זאת, בזכות טיפולים ביולוגיים, מתן נוגדנים, שימוש בסטרואידים ופיתוח של תרופות שונות ניתן להקל מאוד על התסמינים ולסייע למטופל באמצעות אורח חיים מותאם לזכות לאיכות חיים ומניעת התפרצות המחלה.